שינוי

שינוי הוא אחד מחוקי היסוד
שכדאי להפנים.

הכל נתון לשינוי.
דבר לא נשאר לנצח.

הטבע משתנה,

אנשים משתנים,
הגוף משתנה.

כשאני מתנגד לשינוי,
נאחז ברעיון שדברים צריכים להשאר,
אני מפתח פחד ממה שעשוי לקרות בעתיד.

אני מתנגד לטבע הדברים.

הצעה לתרגול:
עקוב אחר השינויים הנקרים בדרכך לאורך יום שלם.
איך אתה מגיב אליהם?

בחר שינוי אחד שמטריד אותך ומעורר בך התנגדות.
מה לא היית רוצה שישתנה לעולם?

נסה לחפש את הפחד המסתתר בתוך ההתנגדות לשינוי.

איפה ממוקם הפחד הזה?
במציאות או בעולם המחשבות שלך?
בעתיד הדמיוני, או ברגע הזה?

כעת,
התבונן על עץ.
על הגזע המתרחב, הענפים המסתעפים, העלים המבצבצים ונושרים.
האם יש לך בעיה להכיר בכך שטבעו להשתנות כל הזמן?

פגוש את חוקי הטבע המתקיימים בתוכך.

העסק שלי

העסק שלי,
זה העסק היחיד שאני באמת יכול
וצריך
להתעסק בו.

כשאני עסוק בחיים של מישהו אחר,
אני מפתח תסכול.

הרי אין לי שליטה על חיים של אדם אחר,
והאמת היא שגם לא אמורה להיות לי שליטה.

"...למה הוא תמיד מאחר?
למה היא אוכלת ככה?
תראו איך הוא נוהג?!
הוא צריך להגיד לי שהוא אוהב אותי.
היא חייבת להפסיק לעשן..."

כשאני מנסה לחנך את העולם שסביבי,
אני חי מחוץ לעסק שלי.
אני בקונפליקט.

לחיות בעסק של מישהו אחר,

מרחיק אותי מהעסק שלי.

הצעה לתרגול:
נסה לעקוב אחר דפוסי החשיבה שלך לאורך יום שלם.
כמה זמן מתוך היום שלך אתה מבלה בעסקים של אנשים אחרים?
איך זה גורם לך להרגיש?

אולי אתה יכול להשקיע את הזמן הזה בעצמך?

נזיר בעיר.

מערכת יחסים. הצמדות.

כשאני רוצה מישהו,
או כשאני רוצה משהו ממישהו,
מתחילה מערכת יחסים המקבילה לאינטראקציה מול האדם שפגשתי.
זוהי מערכת היחסים שלי עם עולם המחשבות שבתוכי - ביחס אליו.

זה אני מול אובייקט.

אם אשיג את האובייקט אני אשמח.
אם לא, אהיה אומלל.

במילים אחרות- אני בהצמדות,
נקשרתי לאובייקט ועכשיו אני מפחד לאבדו,
או שאני מפחד שלא אצליח להשיג אותו.

זהו פוטנציאל הסבל המסתתר מאחורי כל קשר.

הצעה לתרגול:
נסה לעקוב אחר קשר אחד שיצרת ועורר בך רגשות כואבים.
נסה למצוא את מקור הפחד שלך ביחס לאותו אדם.
נסה להבין למה אתה נצמד.

האם יכול להיות שההצמדות שאתה חש מתקיימת רק בעולם המחשבות שלך?

אם כן, אולי יש לך הזדמנות לתרגל הרגלי חשיבה אחרים שיאפשרו לך להשתחרר מתחושת הסבל...

נזיר בעיר.

אוהב - לא אוהב

אני אוהב אותך כשאני שומע ממך דברים שאני אוהב לשמוע.

אני אוהב אותך אפילו יותר כשההתנהגות שלך מתאימה לרעיונות שיש לי בראש.

עכשיו המחשבות שלי אודותיך מתוקות ונעימות לי.

כמה כיף לאהוב אותך.

אני לא אוהב אותך כשאני שומע ממך דברים שאני לא אוהב לשמוע.

וזה הכי מעצבן כשההתנהגות שלך מנוגדת למה שאני רוצה שיקרה.

עכשיו המחשבות שלי מתסכלות אותי ואין בי אהבה אליך.

אני שונא אותך.

אולי האהבה והשנאה שאני רוכש לאנשים אינה קשורה בכלל למערכת היחסים שיש לי איתם?

אולי היא קשורה רק למערכת היחסים שיש לי עם המחשבות שלי...?

הצעה לתרגול:

בפעם הבאה שאתה נפגש עם מישהו,
בחן את הריאקציה המחשבתית שלך.

התבונן בזה מנקודת מבט של עדות- מבלי להתערב או לשלוט במצב.


האם אתה אוהב את המחשבות שלך ביחס לאותו אדם, או לא...?
עם מי אתה מנהל מערכת יחסים בשלב הזה?

נזיר בעיר.