אני אוהב אותך כשאני שומע ממך דברים שאני אוהב לשמוע.
אני אוהב אותך אפילו יותר כשההתנהגות שלך מתאימה לרעיונות שיש לי בראש.
עכשיו המחשבות שלי אודותיך מתוקות ונעימות לי.
כמה כיף לאהוב אותך.
אני לא אוהב אותך כשאני שומע ממך דברים שאני לא אוהב לשמוע.
וזה הכי מעצבן כשההתנהגות שלך מנוגדת למה שאני רוצה שיקרה.
עכשיו המחשבות שלי מתסכלות אותי ואין בי אהבה אליך.
אני שונא אותך.
אולי האהבה והשנאה שאני רוכש לאנשים אינה קשורה בכלל למערכת היחסים שיש לי איתם?
אולי היא קשורה רק למערכת היחסים שיש לי עם המחשבות שלי...?
הצעה לתרגול:
בפעם הבאה שאתה נפגש עם מישהו,בחן את הריאקציה המחשבתית שלך.
התבונן בזה מנקודת מבט של עדות- מבלי להתערב או לשלוט במצב.
האם אתה אוהב את המחשבות שלך ביחס לאותו אדם, או לא...?
עם מי אתה מנהל מערכת יחסים בשלב הזה?
נזיר בעיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה