לרזות,
לכתוב רומן,
לצאת ללימודים,
לקום כל בוקר בשש ולהתאמן,
לעשות מדיטציה על בסיס יומיומי...
אדם חושש לקחת על עצמו מחוייבות לתהליך.
הוא מדמיין את הדרך שעליו לעשות כדי להגיע אל נקודת הסיום המיוחלת ומתייאש לפני שהחל בה.
הוא מאמין למחשבות שמספרות לו כמה זה קשה, תובעני ולא משתלם.
הוא מאמין לסוללת טילי הטורפדו שהכין מתוצרת ביתו במשך שנים:
"אין לי כוח רצון, אני חלש, אני עייף..."
הוא ניזון ממחשבה על עתיד לא ידוע שכל תפקידה לסרס את ההווה בו הוא חי ומתפקד.
הוא רואה את סוף הדרך ומתעלם מאינסוף הרגעים והאפשרויות שעומדים לרשותו לאורכה.
דע להסתפק ברגע הזה ולצעוד צעד קטן בכל פעם.
אם ברצונך לעשות משהו או להיות מישהו- אין לך את הפריווילגיה להניח לספק להתל בך.
כולנו זקוקים לך, שתהיה מי שאתה ושתגשים את תפקידך ומאווייך.
כמו שלא היית מפקיר את מחוייבויותך לאנשים היקרים לך (גם אם אתה עייף ואין לך כח...),
חובה עליך להגשים את ייעודך- ולא עבור עצמך, אלא בשביל עולם טוב יותר.
הצעה לתרגול:
בחר דבר אחד שהיית רוצה לעשות.
באותו רגע שבחרת את הנושא- הנח לכל מחשבה עתידית אודות ההישג בו אתה חפץ.
אל תחלום על העניין בהקיץ, אל תפנטז ואל תחליש את רוחך.
אם מתעוררת מחשבה בנושא, צפה בה בסלחנות והמשך בחייך מבלי ללבות אותה.
התחייב לעניין עליו החלטת למשך 30 יום ברציפות.
דבוק בו יום יום והשתדל לעשותו בשעה קבועה (ככל הניתן).
אם החמצת יום אחד, אל תתעסק בזה, אל תנתח את זה ואל תשפוט את זה.
המשך הלאה- אל היום הבא.
השתדל לא לספר לאיש על המעשה, או למעט במעגל המשתתפים.
המעט בדיבור, הרבה בעשייה.
נזיר בעיר.
