ההיית או חלמתי חלום

כשאני ער,
כל החושים פועלים ואני חווה את העולם דרכם.
אני קולט רשמים של תמונה, צליל, מגע, טעם וריח ומעבד אותם לכדי חוויה דרכה אני תופס את מה שסביבי.
החושים יוצרים אצלי תחושה של מציאות.

כשאני חולם במצב של שינה רגילה,
אני ממשיך לעבד את החוויות החושיות.
הרי כולנו חווינו לא פעם חלום כל-כך אמיתי, עד כדי בלבול בינו לבין המציאות המוכרת לנו במצב עירות.

מסתבר שתמונה, צליל, מגע, טעם וריח- אינם שמורים רק לשעות העירנות שלנו.
הם חלק אינטגרלי מחוויית הקיום שלנו ודרכם אנו תופסים את העולם ואת מערכת היחסים שלנו מולו.

אם כך, מאיפה הבטחון המלא בכך שהמציאות הנחוות בשעות העירות היא האמת המוחלטת?

הרי במצב של שינה עמוקה, אני לא יודע מי אני ומה אני.
בשינה עמוקה, נטולת חלומות, אני לא יודע אם אני גבר או אישה, ימני או שמאלני, שמן או רזה.

איך זה יכול להיות שבזמן שהתודעה שלי מושבתת ה"אני" המוכר והידוע שלי לא נמצא?
היתכן שכל תפיסת ה"אני" שלי מבוססת רק על מחשבות?
ואם כן, מי אני מעבר לעולם המחשבות? מי אני באמת?

הצעה לתרגול:
שמרו מחברת ועט לצד המיטה שלכם לפני השינה.
כשאתם מתעוררים בבוקר- נסו לאתר את המחשבה הראשונה שעולה במוחכם.
רשמו את המחשבה במחברת.

נסו לחקור מי הוא זה שחשב את המחשבה.
איפה היא נוצרה? ומה הקשר שלה למחשבה הקדומה ביותר "אני".

נזיר בעיר.