כשמחשבות מתווכחות עם המציאות.

המציאות מתרחשת.
דברים קורים.

כשהמחשבות שלי מתווכחות עם מה שמתרחש במציאות,
אני חווה סבל.

הרי המציאות תשאר כמו שהיא,
עם או בלי תמיכת המחשבות שלי...

למרות שזה כל-כך ברור וקל להבנה,
חולפות בי אין ספור מחשבות וכחניות לאורך היום:

הוא לא היה צריך לדבר אלי ככה,
למה אני מסתובב כל-כך הרבה ולא מוצא חניה,
ככה לא מתנהגים,
אני צריכה להיות רזה יותר,
למה הוא לא מתקשר?!

יש דבר אחד משותף לכל המחשבות הללו,
מתח.

כשאני חווה מתח,
נדלקת נורת חיווי לכך שאני מסרב לקבל את המציאות.
ומרגע זה, אני גם סובל.

הצעה לתרגול:
זהה רגע של מתיחות בחייך.
נסה לחפש את המחשבה שעומדת מאחורי התחושה.

עם מה אתה מתווכח כרגע?
האם המציאות יכולה להיות שונה ממה שהיא כרגע?

איך תרגיש אם תפסיק להתווכח עם המציאות ותקבל אותה כמו שהיא?

שבת שלום,
נזיר בעיר.